אכילה רגשית – ההסבר הכי פשוט שתקבלי
זה אמנם לא מחקר וגם לא מאמר, אבל מאוד חשוב לי שתבינו את הגורמים הלא-מודעים לאכילה רגשית. ויש מאחורי הסרטון הפשוט הזה הרבה שעות מחקר… אז אני מרשה לעצמי לשים את זה כאן ?
![]()
מחקר מוכיח שטאפינג קבוצתי מפחית את רמת הקורטיזול ב-43% תוך שעה!
משתתפי מחקר מ-2020 חולקו ל-3 קבוצות: אחת קיבלה טיפול טאפינג קבוצתי, השניה קיבלה הדרכה פסיכולוגית קבוצתית, וקבוצת ביקורת שמשתתפיה קראו בירחון.
רמות הקורטיזול (הורמון הסטרס) בגופם של המשתתפים נמדדו לפני ואחרי הטיפול (שארך שעה).
בקבוצה שעשתה טאפינג נמדדה ירידה של 43% ברמת הקורטיזול (לעומת ירידה של 19.5% בקבוצת ההדרכה הפסיכולוגית ועליה של 2% בקרב קוראי הירחון).
למחקר לחצו כאן

![]()
שיפורים של עשרות אחוזים בסמנים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים נמדדו בקרב משתתפי סדנת טאפינג
במחקר שפורסם ב-2019 בדקו מה השתנה אצל משתתפים בסדנה,
שכללה סה"כ 12 שעות טאפינג.
נבדקו הן סמנים פסיכולוגיים והן פיזיולוגיים.
הנה התוצאות המרשימות (והן נשמרו לאורך זמן).

למחקר לחצו כאן
![]()
משתתפי מחקר אוסטרלי נפטרו לחלוטין מהשתוקקויות המזון שלהם בעזרת טאפינג
מחקר של אוניברסיטת בונד האוסטרלית מ-2017 בדק את ההשפעה של 15 דקות טאפינג מדי יום במשך 8 שבועות על משתתפים שסבלו מהשתוקקויות והתמכרויות מזון. לא רק שהמשתתפים נפטרו לחלוטין מהשתוקקויות המזון שלהם (cravings), התוצאות אף נשמרו כשחזרו אליהם כעבור שנה, וחלקם כלל לא זכרו מה היה אותו המאכל שהם הגדירו ככזה שאינם מסוגלים לעמוד בפניו!
למחקר לחצו כאן
מחקר חדש מוכיח שטאפינג מפחית את פעילות המוח באזורי התמכרויות והשתוקקויות מזון
במחקר אוסטרלי שהתפרסם ב-2018, 15 משתתפים בעלי משקל עודף עברו סריקת מוח במכשיר fMRI, תוך כדי שהציגו להם תמונות של מאכלים עתירי-קלוריות. סריקה אחת נערכה לפני שהמשתתפים עברו טיפול טאפינג בן 4 שבועות, וסריקה נוספת לאחריו. התוצאות הראו, כי אזורים במוח, הקשורים להתמכרויות ו-cravings ואשר 'נדלקו' בסריקה הראשונה, לא הראו פעילות בסריקה השניה, לאחר טיפול הטאפינג, גם כשהוצגו למשתתפים תמונות של אותם מאכלים.
למחקר לחצו כאן

בשמאל – סריקה לפני טאפינג – אזורי ההתמכרות פעילים
בימין – סריקה לאחר טאפינג – אזורי ההתמכרות לא פעילים
![]()
"כיבוי" נוירונים באזור האמיגדלה במוח גורם להפסקת אכילה נהנתנית
במחקר מאוקטובר 2022 החוקרים גילו שהאמיגדלה, אותו אזור במוח שאחראי לתגובת הסטרס, אחראית גם על אכילה הדונית (לשם הנאה ולא מתוך רעב). כש"מכבים" את הנוירונים הספציפיים שאחראים לכך באמיגדלה, נפסקת האכילה הנהנתנית, אין עליה במשקל ויש יותר פעילות גופנית.
המחקר בוצע על עכברים ויקח עוד זמן עד שייבדק על מבוגרים ובוודאי עד שתושג המטרה של פיתוח תרופה שמבוססת על הגילוי הזה.
זו הזדמנות מצויינת להזכיר שההשפעה של טאפינג על האמיגדלה כבר מוכחת מחקרית, כמו גם העובדה שטאפינג מפחית ואף מעלים את הדחף לאכילה נהנתנית.
אז אנחנו נמשיך לעקוב אחרי תחום המחקר הזה, אבל ממש לא נחכה להם כדי להשיג את התוצאות הרצויות. טאפינג זמין לנו כבר עכשיו.
למחקר לחצו כאן
![]()
חלקיקים מהונדסים של חול מזוקק הם הבשורה החדשה בתחום התרופות לירידה במשקל
מוכנים לאכול חול כדי לרזות? כי עושה רושם שזו הבשורה החדשה בתחום התרופות לירידה במשקל.
במחקר חדש מאונ' דרום אוסטרליה הוכח שחלקיקים מהונדסים של חול מזוקק יכולים למנוע ספיגה של שומנים ופחמימות בגוף.
הם תולים בזה תקוות כבסיס לתרופה חדשה להרזיה.
מה שהחוקרים כנראה לא יודעים, זה שבמקרים רבים של אכילה רגשית, לתת המודע יש שרצון חזק מאוד שדווקא כן תצברו שומן, ודווקא כן תעלו במשקל. ותת המודע חזק יותר מהרצון המודע שלנו, ובטח חזק יותר מחלקיקי חול מהונדסים.
הוא כבר ימצא את הדרך להחזיר את המשקל. הוא תמיד מוצא.
אלא אם כן עובדים איתו, כדי לשנות את דעתו. להרגיע אותו, ללמד אותו מידע אחר.
ואז, הוא משתף פעולה נפלא. בלי מאבק.
חוץ מזה, ברצינות? לאכול חול?!

![]()
אכילה בעמידה מחלישה את עוצמת חוש הטעם וגורמת לאכילה מופחתת
מחקר מאונ' דרום פלורידה (2019) מגלה שמידת ההנאה של אנשים מאוכל קשורה ישירות לתנוחת הגוף שלהם בזמן האכילה. מספיקות 2 דקות של עמידה כדי להפחית משמעותית את ההנאה מהאוכל, לעומת מצב ישיבה. במצב עמידה אנשים גם אוכלים כמויות קטנות יותר. תנוחת הגוף משפיעה גם על חוויית האכילה של אוכל לא טעים, רק בכיוון ההפוך. נתנו למשתתפים במחקר לדרג את מידת הנאתם מבראוניז שוקולד. המשתתפים שישבו דירגו אותן כטעימות יותר, לעומת המשתתפים שטעמו בעמידה. אבל, כשפגעו במכוון בטעם הבראוניז ע"י הוספת מלח למתכון, התוצאות התהפכו. המשתתפים שעמדו לא הבחינו בהבדל ודירגו אותן כטעימות יותר לעומת הדירוג של היושבים. לממצא זה עשויות להיות השלכות על האפשרות לאכול (או לתת לילדים) מאכלים בריאים, שאינם נתפסים כטעימים, מבלי לחוש את הטעם הלא טוב במלוא עוצמתו.
למחקר לחצו כאן
![]()
שעתיים של טאפינג השיגו תוצאות מרשימות בקרב עובדי מערכת הבריאות
מחקר אמריקאי מ-2010 בחן את השפעות השימוש בטכניקת טאפינג על 216 עובדי מערכת הבריאות. המשתתפים יישמו את הטכניקה באופן עצמאי במשך שעתיים בלבד והתוצאות הצביעו על שיפורים משמעותיים בכל מדדי הכאב, המצוקה הפסיכולוגית והשתוקקויות המזון שלהם. מרבית התוצאות נשמרו גם בבדיקה החוזרת כעבור 90 יום.
למחקר לחצו כאן
![]()
קשה לכם לעמוד בפני הפיצה? תרחרחו אותה ותתאפקו 2 דקות!!
עפ"י מחקר חדש מאונרסיטת דרום פלורידה, פעולה זו תטעה את המוח שלכם ותגרום לכם לרצות לאכול דווקא משהו בריא.
למחקר לחצו כאן
![]()
חוקרים איתרו רשת של תקשורת בין-תאית שמעודדת אכילת 'מאכלי שחיתות' גם כששבעים
חוקרים באוניברסיטת צפון קרוליינה איתרו רשת ספציפית של תקשורת בין-תאית, שמדרבנת להמשיך לאכול אוכל עתיר קלוריות גם לאחר שצרכי האנרגיה הבסיסית סופקו במלואם. קיומו של מעגל עצבי כזה במוחם של היונקים עשוי להסביר מדוע בני אדם נוטים לאכילת יתר בסביבה המודרנית, בה יש שפע של אוכל טעים. מדובר בתוצר-לוואי אבולוציוני, מנגנון שהתפתח כדי להבטיח שבני האדם יאגרו כמה שיותר קלוריות, כשאלה זמינות להם, כדי לשרוד בתקופות של בצורת ורעב. רשת התקשורת הזו, האחראית ל"אכילה הדונית", מתחילה באזור האמיגדלה במוח – אותו אזור שאחראי גם על תגובות רגשיות ועל וויסות אכילה פתולוגית.
למחקר לחצו כאן
![]()
אז מה הסיפור עם משקאות הדיאט? תורמים לירידה במשקל או בעצם משמינים?
כבר שנים הדעות חלוקות לגבי השפעתם של משאות הדיאט. בעוד מומחים מסויימים טוענים שהם עוזרים לירידה במשקל, בשל הערך הקלורי המופחת, אחרים טוענים שהם משבשים את המערכת המטבולית ובכך גורמים, למעשה, לעלייה במשקל.
מחקר חדש מאונ' ייל (מרץ 2020) עושה סדר בנושא הזה. מתברר שהמפתח לשאלה הזו נמצא לא במשקה הדיאט עצמו, אלא במאכל שנלווה אליו. להסבר המלא צפו בסרטון.
למחקר לחצו כאן



